ילדים רבים בגילאי 2-5 מציגים חוסר שטף התפתחותי נורמאלי בדיבורם, אשר נובע מהשתכללות של מנגנוני השפה והדיבור תוך זמן מואץ, בתקופה קצרה יחסית, השתכללות שמגלמת בתוכה גם את ההתפתחות הרגשית והקוגנטיבית שלהם.

חוסר שטף נורמאלי עשוי להישמע כך:
 

1. חזרות על מילים "הגלידה הגלידה נפלה לי"

2. חזרות על משפטים "הוא הלך, הוא הלך ואז הוא ראה מטוס גדול"

3. מילות הפסקות בדיבור בהברות תפל "אממ", "ההה"

4. משפטים פתוחים "יש לו על הראש הה..."
 

במצבים אלו, הילד לרוב לא מודע, לא עוצר ולא נמנע מדיבור, לרוב גם הורים אינם מסווגים דיבור שכזה כבעיה הדורשת התערבות מקצועית.

לעומת זאת, ישנם ילדים צעירים שיראו סימנים אחרים/נוספים, שונים באיכותם או בכמותם, בנוסף הוריהם יחושו דאגה גדולה, במקרים אלה יתכן שנוכל לקבוע שמדובר בגמגום התפתחותי, גמגום כזה יהיה בעל חלק או כל המאפיינים האלו:
 

1. קיצור של המרכיב החוזר "הגלי-גלי-גלידה" או "הג-ג-ג-גלידה"

2. מודעות של הילד לקושי, תגובה רגשית המביאה למה שנראה כמבוכה, ביישנות או הימנעות מדיבור

3. תנועות לוואי של מתח בפנים או בגוף (מצמוץ, עוויתות בפנים, רקיעה ברגל

4. אין הטבה תוך 3-4 חודשים מההופעה

5. מעורר חרדה ודאגה אצל ההורים
 

במקרים אלו, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת לצורך אבחון והתאמת תוכנית הדרכה או טיפול. ישנן גישות שונות לעבודה עם ילדים בגיל הרך, וקלינאית המתמחה בתחום תדע להתאים לילד ולמשפחה התערבות מתאימה.